מה אפשר לצפות מאדם ששכב בבית חולים 5 חודשים, במצב של אי יכולת לנשום בכוחות עצמו, מחובר למכונת הנשמה...שני ארועים של דום לב, מכות חשמל שהחזירו אותה לחיים, הפרעות קצב, דימומים בקיבה ובנוסף ניתוח להסרת גידול מחלל בית החזה? איזה אדם אתם מצפים לפגוש? מה אתם חושבים???....
את התחלת הספור המרגש והמרתק של קמיל תוכלו לקרוא בקשור זה.
את ספור השיבה הביתה אחרי אשפוז ממושך תוכלו לקרוא בקשור זה.
ספור מרגש של אשה מדהימה עם משפחה מדהימה שעשו את הבלתי יאמן.

ישבתי אצל קמיל מספר שעות ושמעתי את ספורה. כל כך הרבה שמעתי והכל כל כך מרגש ומעודד. קצר המקום מלספר הכל, אבל את עיקרי הדברים תוכלו לקרוא.

"כשבאתי לבקורת רפואית במחלקה, עמדתי ליד הדלפק, כולי לבושה לבן עם פרח וורוד, הרופא שלי עמד לידי והסתכל עלי כאילו לא מכיר אותי...נעלבתי, כעסתי, מה כבר לא מתייחס אלי? אחרי כל כך הרבה זמן ששכבתי אצלו במחלקה?" משחזרת קמיל בהתלהבות "הבת שלי באה ועמדה לידי ואז הרופא פנה אליה ושאל: "מה עם אמא?" ..."הנה אמא..." אמרתי לו "זאת אני" הוא לא האמין למראה עיניו...."עזבתי את המחלקה, במצב כל כך קשה על כסא גלגלים, מחוברת למכשירים והנה אני עומדת על הרגליים.." הרופא חיבק אותי איזה חיבוק..." מספרת היא בהתרגשות.."הוא לקח אותי לחדר הרופאים, הזמין את כל הרופאים שיבואו לראות את הנס הרפואי בעיניים שלהם"
"גם מנהל המחלקה שלח לי מכתב. הוא כתב שבזכות המקרה שלי, יש לו ולצוות שלו אומץ ומוטיבציה לטפל גם בחולים הקשים ביותר ולא להתייאש"
ואכן, נס רפואי! כיום קמיל נגמלה ממכשיר ההנשמה בניגוד לכל התחזיות.
הרופאים שוקלים לנתק את הקנולה, צינור ההנשמה מגרונה...
קמיל גרה בביתה עם מטפלת צמודה שאט אט יש לה פחות ופחות עבודה כי קמיל יותר ויותר עצמאית.
כסא הגלגלים וההליכון עומדים מיותמים. כל יום טיול רגלי לסוף הרחוב, לבקר ולפטפט עם השכנה.
חדר אחד בבית מוקדש לכל חומרי ואביזרי הטיפול, אך פחות ופחות נכנסים אליו.
איך זה קרה?
כל לילה היתה קמיל הולכת לישון, כאשר המטפלת מחברת אותה למכשיר ההנשמה.
במהלך היום היא היתה מחוברת למחולל החמצן.
אחרי חודש בבית, החלה הבת רחל, לעשות הפסקות יזומות בשמוש בחמצן. בתחילה הפסקות קטנות, שעה בלי חמצן ובדיקה של הסטורציה. התוצאות נמסרו לרופא ובהתיעצות עמו ובהמלצתו, החלו אט אט להגדיל את הטווחים ללא חמצן, תוך מעקב צמוד אחרי רמות הסטורציה בדם. התוצאות היו מפתיעות ומעודדות. גם בלי אספקת חמצן, עדיין מצב החימצון בדם היה תקין. תוך כדי נהול רישום מדויק, אט אט החלה קמיל לנשום במהלך היום ללא חמצן.
לילה אחד, באותה תקופה, הרגישה קמיל, כי מכונת ההנשמה, שישנה עימה כל לילה, מכבידה ומפריעה לה לנשום. בהתיעצות עם הרופא, במעקב אחרי מצבה ועירנות של המטפלת והמשפחה, עשתה נסיון והלכה לישון בלי להתחבר למכונת ההנשמה...מצב שלא קרה מאז חלתה... והתוצאה - הפלא ופלא - הרגשת הקלה, נשימה ושינה טובים יותר.... "הלילה שישנתי בו הכי טוב" נזכרת קמיל
כך החלו החיים להראות אחרת, בלילה שינה טבעית ונשימה עצמאית, לילה אחר לילה ללא המכונה...מי היה מאמין?

מוקסמת מהנס הרפואי ומהאשה היושבת לפני, אין אני יכולה להתאפק מלשאול אותה מהו סודה? מהו סוד הריפוי? מה הביא למהפך כל כך גדול?

על סוד ריפויה של קמיל ודבריה החכמים קראו כאן
.

ראיינה וכתבה רחל קשת - מאמנת אישית מקצועית, תזונאית נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה משלבת עבודה טיפולית עם אימון, מחקר וכתיבה.

הדפסת הדף