דגים - כן וכמה ולמה...

דגים זה טוב או רע?

קראו עוד

סירופ אגבה

בואו לקרוא את החדשות האחרונות על הסירופ המתוק

קראו עוד

תחילת המסע של קמיל

 

חורף 2006

פגשתי את קמיל, בשעת צהריים, בביתה הנעים באור יהודה. היא קבלה את פני בחיוך רחב. ישובה על הספה בסלון, עם חליפת בית תכולה ונעלי בית תואמים, שמבליטים את החן הרב שלה, קשה להאמין שעברה לא מזמן מסע כה ארוך וכואב.
קמיל דואני, בת 77, אם לעשרה, 9 בנות ובן אחד, מתרגשת כולה לקראת הראיון... כמו ילדה... עיניה מאירות ומחייכות אלי. כולה לקראתי מקשיבה מחכה...אח"כ במהלך השיחה, למדתי שזאת הדרך שלה, להתרגש, לאהוב, להתיחס ברצינות לכל משימה...כך היא מתיחסת לכל דבר, ברצינות, בחיוך ובאהבה...
הסטוריה
איך התחיל הכל?
לפני כעשרה חודשים, בפברואר 2006, הבחינו בנותיה שהיא חלשה מתמיד, כל מאמץ קשה לה, היא מדברת לא תמיד לעניין והוזה דמויות לנגד עיניה, "ראיתי אנשים כמו גמדים" נזכרת קמיל. היא סבלה מהזיות, לא נתנה שתן וגופה התנפח. בחדר המיון, נמצא שרמות החמצן (הסטורציה) בדמה נמוכות וכנראה לא מגיע מספיק חמצן למוח. היא הובהלה למחלקה פנימית ולאחר בדיקות מקיפות, חוברה למכשיר הנשמה. הבדיקות הנוספות אישרו כי מצבה קשה ביותר.
האבחנה: ריאות הרוסות כתוצאה מעישון ממושך, סרעפת משותקת, כלי דם חסומים, מחוברת למכונת הנשמה כי לא יכולה עוד לנשום בכוחות עצמה, זקוקה לאספקת חמצן קבועה, סיעודית ללא יכולת להשתפר ולהשתחרר מהתלות במכשיר ההנשמה....
במהלך האשפוז, סבלה מהפרעות קצב ופעמיים מדום לב ואך בקושי, בעזרת מכות חשמל וטיפול נמרץ, חזר ליבה לפעום. במהלך 5 חודשים, שכבה במחלקה פנימית ה' בתל השומר, במחלקה לשיקום נשימתי ולעיתים הובהלה לטיפול נמרץ.
מהמחלקה הפנימית הועברה קמיל למחלקה לשקום נשימתי.
לאחר חודש במחלקה לשיקום נשימתי, זימנה הרופאה האחראית את בני המשפחה והודיעה להם כי אין עוד סיכוי להטבה, אין לה סיכוי להשתפר. היא הסבירה, כי קמיל חייבת להיות מחוברת למכונת הנשמה, ללא יכולת להגמל...ההמלצה החד משמעית והנוקבת היתה להעבירה ל'בית רבקה", מוסד סיעודי שם יש מחלקה לשקום נשימתי. בני המשפחה מנסים לבקש עוד ארכה, מנסים למצוא פתרון אחר, אולי להביא אותה הביתה, לטפל בה בעזרת כוח מקצועי ובעזרתם, אך הרופאה המומחית, חוזרת ומבהירה להם, כי אין זאת אפשרות ריאלית, מצבה חמור ואין כל סיכוי שהם יוכלו לעמוד במטלות הרבות והמורכבות של הטיפול בה.

אחרי ההלם והיאוש הראשונים, המשפחה מתעשתת ומחליטה: הביתה! לא, הם לא יניחו לאימם לעבור למקום שם יחרץ גורלה... המשפחה נחושה לא להכנע ויהי מה! מתגבשת החלטה פה אחד: לוקחים את אמא הביתה!
ההתארגנות:
את פרק ב' - השיבה הביתה, סיפור ההתאוששות ההתארגנות וההתאקלמות בבית, תוכלו להמשיך לקרוא בקשור זה.
אם ברצונכם לקרוא כיצד הוכיחה קמיל כי היא מחוץ לסטטיסטיקה ולהכיר יותר את האישיות שמאחורי הספור הכנסו לפרק ג' בקישור זה

 


ראיינה וכתבה רחל קשת - מאמנת אישית מקצועית, תזונאית נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה משלבת עבודה טיפולית עם אימון, מחקר וכתיבה.