ביום חורף שמשי ומואר, תחת שמשיה מצילה שגיא דואג להטותה כך שיהיה לי נוח ולא חם מידי...בגינה הירוקה והמטופחת שלו, אני חושבת לעצמי, עד כמה מיוחד ומרגש הספור ששמעתי, עד כמה מיוחד עוצמתי מוכשר ורגיש הבחור שפגשתי...

האם אפשר להיות מכור, נרקומן ואלכוהוליסט מגיל ממש צעיר, לאורך שנים רבות, להגיע לתחתית שבתחתית...לגנוב, לשקר, להכות...רק בשביל להשיג את המנה...להיות שבר כלי, לנסות להתאבד ולחזור חזרה?
בואו לקרוא על הדרך הכמעט בלתי אפשרית שעשה גיא, בואו להתבונן בתמונות מחייו להציץ מעט בעולמו אז והיום...ואם תרצו עוד, תוכלו לכתוב אלי ואקשר בינכם...וגם מקוה שלא ירחק היום, ותוכלו לקרוא את קורותיו בספר...כי עכשיו אנחנו מחפשים מו"ל שירים את הכפפה...החומר כבר כתוב...

את חלק א בספור ההתמכרות והדעיכה של גיא תוכלו לקרוא כאן

"כך, מסתובב בעולם עם תחושה שהכל בשליטה, שאין לי בעיה, אני לא מכור...כשארצה אפסיק עם הכל בלי בעיות...תחושה שאט אט נסדקת...כל הזמן נלחמתי בסם, אמרתי אני אנצח, אצליח לתפקד איתו ואצליח להתנתק ממנו...אני רק צריך לרצות...אני אשלוט מתי וכמה...הגעתי עד לתחתית והתחלתי להבין שאני רואה מעוות...הסם חזק ממני...הודאה... נכנע...זאת תחילת הדרך חזרה..."
אחרי 17 שנים בעולם הסמים והאלכוהול, חיים בשפל של השפל, חל המפנה...

"שמונה עשר של נסיונות גמילה, החלפת התמכרות פעם סמים פעם אלכוהול פעם כדורים וכמובן הכול גם ביחד עד מלכישוע...החלטה שאכן רוצה להגמל...
מלכישוע בצפון, מקום מדהים, שם הרגשתי חיבור אדיר לטבע...המזל היה שהמקום היה ראשוני בתולי, בתחילת הדרך, היינו חמישה ונותרתי לבדי...כולם נשרו...קשה קשה להגמל...היתה לי מטפלת מדהימה, חיה היכל,ומנהל שהיה לי כמו אבא חיים מל התבודדתי וכל הזמן עבדתי וזה היה המזל שלי..שתלתי, עדרתי, טיפחתי ואיזה יופי, אמא אדמה נתנה לי כל יום מתנה...כל יום משהו חדש צמח, פרח...החיבור עם הטבע החזיק אותי, הנתינה לאדמה והקבלה, המתנות חיזקו אותי...הרגשתי מאושר ומלא תודה...
במלכישוע, הייתי שנה פחות שבוע, ומשם עברתי להוסטל ויצאתי לעבוד בחוץ..."

תמונה נוספת...מחיי בתקופת ההוסטל,
"חורף...אני צריך לקום, רק 5:30..קר, השכנים בודאי ישנים..רק אני צריך לקום..אני מסכן...קר לי..אני צריך לנסוע באוטובוס לעבודה...דכאון, קורבן...נקודת מבט א'..."

"בואו נהפוך את התמונה..."
"השעה 5:30... שקט, אף אחד לא מפריע לי, גשם, אויר נקי, הרחובות שלי...האוטובוס ריק, כיף יש לי עבודה...נקודת מבט ב'..."
כך למד גיא להסתכל על החיים בדרך מעצימה, לראות את חצי הכוס המלאה....

אחרי שנה וחצי, עבר גיא מההוסטל לת"א
"פחדתי בהתחלה...הקפדתי לא להסתובב עם יותר מ – 20 ש"ח בכיס...כי 50 ש"ח זאת מנה"...ואתם זוכרים....אני במרחק של רק 50 ש"ח מהסם..."
גיא השתקם וחי חיים מלאי עשיה ויצירה...אך מקפיד להדגיש שחובה להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק...גיא מפחד משאננות, ומדגיש שהפחד מחזיק אותו..."אפשר להיות נרקומן, הרבה לפני שאתה משתמש וגם בלי להשתמש...אתה לא עובד...קם מאוחר, רואה טלביזיה, משתעמם...אין סדר יום, לא מחויב לכלום, ...אתה לא נרדם בלילה...מטייל בלילה, מחפש משהו, תעסוקה, ריגושים, פתאום מוצא עצמך בפאב.."

"מצאתי עולם ומלואו...אדמה, פסלים, ציור...כשאני בטירוף אני צולל שעתיים – יש סוטול טוב מזה? הוא מביט לי עמוק בעיניים ומחייך...אני מביא דגים, עושים על האש" הוא ניגש לביתו הקטנטנה, עוזר לה ברכות למצוא את המוצץ שנעלם וחוזר אלי.
כן, הבנתי מגיא שאין לעצור ולנוח על זרי הדפנה, גיא מיישם זאת וכל הזמן לומד ומתפתח... קורס צלילה, מדריך צלילה, קורסי מודעות, נהיגת סירות, וכמובן, עבודות השיפוץ האומנותיות שלו שעושה למחייתו...
"ולמרות הכל, נרקומן נשאר נרקומן" מדגיש גיא "כמו חולה סוכרת, גם אם 20 שנה לא יגע בסוכר, ברגע שיגע בסוכר, אחרי זמן קצר יגיע שוב להיות חולה..."

איך זה קרה?

איך קרה הבלתי יאומן? איך זה שמכל הקבוצה של הנרקומנים שהיו עם גיא הצליחו להגמל רק שלושה? מה הסוד שלהם? מה הסוד שלו?
ביום חורף שמשי ומואר, תחת שמשיה מצילה, שגיא דואג להטותה כך שיהיה לי נוח ולא חם מידי...בגינה הירוקה והמטופחת שלו, אני חושבת לעצמי, עד כמה מיוחד ומרגש הספור ששמעתי, עד כמה מיוחד עוצמתי מוכשר ורגיש הבחור שפגשתי... ושואלת את השאלה המתבקשת והמסיימת:

גיא, מה סוד העליה למעלה והגמילה מהתמכרות כל כך קשה וארוכה?

"הרגע בו הייתי נכון להודות, שאני מול הקרב על הסם והאלכוהול הפסדתי, שהוא הסם - חזק ממני, זה היה רגע המפנה...אז הודיתי שאני מכור. בשביל זה הייתי צריך להגיע למקום הכי נמוך ונורא...אז הייתי מוכן לקבל עזרה והתהליך החל. בתהליך עזרו לי מאוד היצירתיות שלי והכשרון שלי בעשיה...בעבודת ידיים, הרגשתי שלהיות עסוק כל היום בעשיה עשה לי טוב.
בנוסף, הקשר לאדמה, עיבוד האדמה, טיפוחה והתוצאות, מתנות שקבלתי מאמא אדמה כל פעם מחדש...הכניסו לי תקוה ושמחה לחיים...היתה לי מדריכה נהדרת, שנתנה שלא על מנת לקבל... פרנסיס יואלי שהיתה בשבילי לאורך תקופת השיקום ותמכה ללא לאות"

ואיך משמרים את המצב?

"חשוב להיות כל הזמן בעבודת מודעות, ללמוד דברים חדשים, לאמץ הרגלים ותחביבים שמרגשים אותך אבל לא מזיקים לך, להיות עם אצבע על הדופק, להיות עסוק, יצירתי, להסתכל על החלק הטוב והיפה של החיים ולא לשכוח מאיפה באת...

מה התוכניות שלך לעתיד? אני שואלת בסקרנות, לאן עוד יכול להגיע אדם כל כך מוכשר ונחוש?
"לצאת ממסלול העכברים" הוא משיב ומחייך...
מה זה אני שואלת?
"שלא אצטרך לרדוף אחרי הכסף...אחרי הקיום היום יומי, רוצה להקים דברים שיעשו בשבילי...רוצה להיות מסוגל בשקט ובשלווה לעשות את כל מה שאני אוהב...לפרסם את הספר שלי, ליצור לבנות..."
אז זכרו:
למי שמחפש לשפץ את ביתו ורוצה בעל מקצוע מעולה עם מעוף...גיא מחכה
ומי שיכול לסייע לגיא להוציא לאור את ספרו, מוזמן לשלוח מייל ואני אעבירו לגיא.

ראיינה וכתבה רחל קשת - מאמנת אישית מקצועית, תזונאית נטורופתית ורפלקסולוגית בכירה משלבת עבודה טיפולית עם אימון, מחקר וכתיבה.

הדפסת הדף